מכירים את הימים בעלי תאיכים מסוימים המחזירים אחורה, במחשבה " איפה היתי בשנה שעברה בזמן הזה??? אחד הימים שהחזירו אותי לאחור זה יום הולדת של חברה קרובה שנכון להיום פיזית היא רחוקה , ואני תוהה מי יארגן לה מסיבת יום הולדת כמו שאני תמיד דאגתי לארגן לה את מסיבות ימי ההולדת הכי מפתיעות והכי מטורפות בתכסיסים די מתוחכממים . במרוץ המקסים הזה של יום שישי שקיים רק בארץ , בין המטבח ליתר החדרים עולים לי תמונות מהשנה שעברה, געגועים מהולים בהודיה על כך שאני כבר לא שם , שזה עוד שביל שסיימתי להלך בו, אני מוצאת עצמי מחטטת בין התיקיות של התמונות המסודרות באופן מופתי במחשב.
בשנה שעברה בשל עבודתי נשלחתי לנשוויל נטסי, מקום שכוח אל, שאפילו אלוהים שכח שהוא ברא. 4 מעלות מתחת לאפס, כשהשלג מכסה חצי מהאוטו ועל מנת לפתוח את הדלתות צריך לגרד את השלג שהצטבר במשך הלילה. לבושה בשכבות שכבות כמו בצל בנסיון נואש להחזיק את חום הגוף ככל האפשר. כן, בזמנו זה היה כיף, לאחר שנים כל כך רבות שלא ראיתי ולא השתוללתי בשלג הצח, כמות השלג שירד בנשוויל הספיק לעשר השנים הבאות.
והיום בתחושת הודיה על כך שהתקופה הזו עברה והיא מאחורי היה בי צורך לראות את התמונות עד מנת להצדיק את ההודיה שלי.
אבל, כבת מזל סרטן אופינית נוסטלגיה היא תכונה שעוברת באישיותי כחוט שני, וגם על עבר שהיה לא קל, תמיד מוצאת את הרגעים שעליהם אני מתרפקת, חצי געגוע חצי הודיה שזה מאחורי. מה שבטוח לא היתי מסכנת בחוויה כזו שנית. והתמונות לשפוטכם.
ועד לפעם הבאה שבת של שלום, מנוחה, שקט, שלווה, בריאות ובעיקר שבת של אהבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה